נוסחת PAS ונוסחת BAB: מתי משתמשים בכל אחת

עודכן לאחרונה:

נוסחת PAS היא מבנה של שלושה שלבים לטקסט שיווקי: מציגים בעיה שהקורא מכיר, מעמיקים את התחושה של מה קורה אם היא נשארת, ורק אז מציעים פתרון. נוסחת BAB (Before, After, Bridge) הולכת בכיוון ההפוך: מתארת את המצב הנוכחי, את המצב הרצוי, ואת הגשר ביניהם. בחירה בין השתיים תלויה בעיקר בשאלה אם הקורא כבר מרגיש את הכאב או שהוא צריך לראות לאן אפשר להגיע.

מהי נוסחת PAS ואיך היא בנויה?

PAS הם ראשי התיבות של Problem, Agitate, Solve: בעיה, העמקה ופתרון. הנוסחה בנויה על כך שבעיה מציקה מניעה לפעולה לא פחות מרשימת יתרונות.

שלב 1: הבעיה

פותחים במשפט שהקורא יכול להגיד עליו "זה בדיוק אני". הבעיה צריכה להיות ספציפית ובשפה של הקורא, לא בשפה של המוצר. "האתר שלכם לא מביא פניות" חלש יותר מ"אתם משלמים על קידום ובתיבת המייל עדיין שקט".

שלב 2: ההעמקה

כאן מראים מה המחיר של להשאיר את הבעיה כמו שהיא: זמן, כסף, תסכול, הזדמנות שחולפת. ההעמקה (Agitate) היא החלק שהכי קל לקלקל, ולכן היא צריכה להישאר אמיתית ולא מפחידה. אם אין בה מידע שהקורא מזהה מהחיים שלו, היא רק מרעישה.

שלב 3: הפתרון

מציגים את ההצעה כמענה ישיר לבעיה שתוארה, עם צעד ברור לביצוע. פתרון שלא מתייחס לבעיה מהפתיחה שובר את הרצף, והקורא מרגיש שהסיפור הוחלף באמצע.

מהי נוסחת BAB ואיך היא בנויה?

BAB הם ראשי התיבות של Before, After, Bridge: לפני, אחרי וגשר. הנוסחה מובילה את הקורא מהמצב שבו הוא נמצא היום אל תמונה קונקרטית של המצב שאליו הוא רוצה להגיע, ואז מראה איך עוברים בין השניים.

  • לפני (Before): מתארים את המצב הנוכחי בצורה מדויקת, בלי דרמה מיותרת.
  • אחרי (After): מציירים את התוצאה הרצויה בפרטים: מה הקורא עושה אחרת, מה הוא מרגיש, מה כבר לא מטריד אותו.
  • גשר (Bridge): מסבירים איך מגיעים לשם. כאן נכנסים השירות, השיטה או ההצעה.

ההבדל המרכזי מ-PAS הוא הטון. PAS נשען על אי-נוחות, ו-BAB נשען על תקווה ועל דימוי של עתיד טוב יותר.

מה ההבדל בין PAS ל-BAB, ומתי בוחרים בכל אחת?

PAS מתאימה כשהקורא כבר מודע לבעיה ומחפש מפלט, ו-BAB מתאימה כשהבעיה פחות מורגשת אבל התוצאה הרצויה מושכת. הטבלה מסכמת את ההבדלים.

קריטריון נוסחת PAS נוסחת BAB
נקודת הפתיחה הבעיה המצב הנוכחי
הרגש המרכזי אי-נוחות ודחיפות תקווה ושאיפה
קורא מתאים מרגיש את הכאב ומחפש פתרון רוצה להשתפר אבל לא סובל כרגע
ערוצים נפוצים מודעות, כותרות, דף נחיתה קצר מיילים, דפי שירות, סיפורי לקוח
אורך טיפוסי קצר וחד קצר עד בינוני
הסיכון העיקרי העמקה שנשמעת מניפולטיבית "אחרי" כללי שלא מרגיש אמיתי

כלל אצבע: אם הלקוח שלכם מגיע אליכם אחרי שמשהו נשבר, כמו לקוחות שנעלמו או הוצאה שהתנפחה, PAS תעבוד טוב. אם הוא מגיע כי הוא רוצה לשדרג, להתפתח או לחסוך זמן, BAB תדבר אליו יותר. קל יותר לבחור נכון כשיש הגדרה ברורה של קהל היעד והפרסונה לפני הכתיבה.

השוואה בין נוסחת PAS לנוסחת BAB: PAS נפתחת בבעיה, יוצרת דחיפות, מתאימה לקורא שמרגיש כאב ולערוצים כמו מודעה ודף נחיתה, והסיכון בה הוא העמקה מוגזמת. BAB נפתחת במצב הנוכחי, יוצרת תקווה, מתאימה לקורא שרוצה להשתפר ולמייל ולדף שירות, והסיכון בה הוא תיאור אחרי מעורפל.
PAS מול BAB במבט אחד

איך נראית דוגמה: אותו שירות בשתי נוסחאות

כדי לראות את ההבדל, ניקח שירות דמיוני של הנהלת חשבונות לעצמאים ונכתוב לו פתיחה בכל נוסחה.

גרסת PAS

בכל סוף חודש אתם מחפשים חשבוניות בין הודעות וואטסאפ, מיילים ותיקיות בטלפון. כשהחשבוניות לא נמצאות, אתם מגלים בדיעבד שחסרים מסמכים, ושעות שיכלו להיות עבודה בתשלום הלכו לסידור ניירת. אצלנו מעבירים תמונה של כל חשבונית במקום אחד, ואנחנו מסדרים את השאר.

גרסת BAB

היום אתם סוגרים חודש עם ערימה של מסמכים ותחושה שמשהו נשכח. דמיינו שבסוף החודש כל המסמכים כבר מסודרים, ואתם יודעים מראש מה מצבכם מול הרשויות. כדי להגיע לשם מספיק לצלם כל חשבונית כשהיא מתקבלת, והשאר עלינו.

שתי הגרסאות אומרות אותו דבר, אבל הראשונה מדברת אל מי שכבר כועס על הניירת, והשנייה אל מי שפשוט רוצה סדר. שימו לב שבשתיהן הפתרון מתאים בדיוק לבעיה שנפתחה.

איך כותבים העמקה שלא נשמעת מניפולטיבית?

העמקה טובה מדגישה תוצאה אמיתית שהקורא מכיר, ולא מנפחת אותה. כדי לשמור על האיזון, בדקו כל משפט בהעמקה מול שלוש שאלות:

  • האם הקורא היה מאשר שזה קורה לו בפועל?
  • האם הנזק שתיארתם סביר, ולא תרחיש קיצון?
  • האם עברתם לפתרון אחרי משפט או שניים, ולא נשארתם בכאב?

העמקה ארוכה מדי גורמת לקורא לסגור את הדף, ולא לפעול. במודעה קצרה מספיק משפט אחד, ובדף נחיתה אפשר להרחיב לפסקה קצרה. בטקסט ארוך יותר כדאי לשלב דוגמה אחת מהשטח במקום עוד תיאורי כאב.

באילו ערוצים מתאימה כל נוסחה?

PAS מתאימה לטקסטים קצרים שצריכים לתפוס תשומת לב מהר, ו-BAB מתאימה לטקסטים שיש בהם מקום לתמונה של העתיד. בפועל אפשר להשתמש בשתיהן באותו אתר, בהתאם לתפקיד של כל דף.

  • מודעות וכותרות: PAS בקיצור, שורה לבעיה ושורה לפתרון.
  • דף נחיתה: PAS מעל הקפל וחלק BAB בהמשך, כשמתארים את החיים אחרי השימוש במוצר. פירוט על המבנה יש במדריך על כתיבת דף נחיתה.
  • מיילים: BAB נוחה לרצף מיילים שבונה ציפייה, ו-PAS מתאימה למייל תזכורת או מבצע. עוד על כך בשיווק במייל לעסק קטן.
  • דפי שירות ואודות: BAB, כי היא מאפשרת לספר איך נראה הלקוח אחרי העבודה איתכם.

איפה נוסחת AIDA נכנסת לתמונה?

AIDA (תשומת לב, עניין, רצון ופעולה) היא נוסחה רחבה יותר שמסדרת את כל מסע הקריאה, ואילו PAS ו-BAB מתמקדות בדרך שבה בונים את הרצון. אפשר לראות ב-PAS וב-BAB שתי דרכים לכתוב את שלבי העניין והרצון בתוך AIDA. פירוט על ארבעת השלבים מופיע במאמר על נוסחת AIDA, ורקע כללי על המקצוע יש בעמוד מה זה קופירייטינג.

אילו טעויות נפוצות כדאי להימנע מהן?

רוב הטעויות בשימוש בנוסחאות נובעות מהתייחסות אליהן כתבנית קשיחה ולא כשלד לחשיבה. אלה הנפוצות ביותר:

  • בעיה שלא קיימת אצל הקורא: אם כותבים על כאב שהקהל לא מרגיש, ההעמקה נשמעת מלאכותית.
  • יותר מדי העמקה: הקורא נשאר עם הלחץ ולא עם הפתרון.
  • "אחרי" מעורפל: משפטים כמו "חיים טובים יותר" לא מציירים תמונה. עדיף תוצאה שאפשר לדמיין, כמו "לסגור חודש בלי לחפש חשבוניות".
  • גשר בלי הסבר: לכתוב "אנחנו הפתרון" לא מסביר איך עוברים מהלפני לאחרי. תארו צעד אחד או שניים קונקרטיים.
  • שימוש באותה נוסחה בכל מקום: אתר שכל הדפים בו נפתחים באותו אופן נשמע חוזר על עצמו.
  • הבטחות שאי אפשר לעמוד בהן: גם נוסחה חזקה לא מחליפה מידע אמיתי על מה שמקבלים.

איך מתחילים ליישם: שלושה צעדים

הדרך הקלה ביותר ללמוד היא לכתוב את אותו טקסט בשתי הנוסחאות ולהשוות. כך תראו איזו גרסה מתאימה יותר לקהל ולערוץ שלכם.

  1. כתבו משפט אחד שמתאר את הקורא ואת הבעיה או המטרה שלו, בשפה שהוא עצמו משתמש בה.
  2. כתבו פתיחה ב-PAS ופתיחה ב-BAB, כל אחת בשלושה עד חמישה משפטים.
  3. בחרו את הגרסה המתאימה, ואם אפשר, בדקו את שתיהן במודעה או בשורת נושא, כפי שמוסבר במדריך לשורת נושא במייל.

בסוף, נוסחה היא רק מסגרת. מה שמשכנע הוא הפרט הספציפי שהקורא מזהה כחלק מהחיים שלו.

שאלות נפוצות

מה זה נוסחת PAS?

נוסחת PAS היא מבנה כתיבה שיווקי בשלושה שלבים: בעיה (Problem), העמקה (Agitate) ופתרון (Solve). היא מתחילה בכאב שהקורא מכיר, מראה מה המחיר של להשאיר אותו ואז מציעה פתרון.

מה ההבדל בין PAS ל-BAB?

PAS נשענת על בעיה והעמקה שלה, ו-BAB נשענת על תיאור של המצב היום, המצב הרצוי וגשר ביניהם. הראשונה יוצרת דחיפות, והשנייה יוצרת שאיפה.

באילו ערוצים כדאי להשתמש ב-PAS?

PAS מתאימה למודעות, כותרות, חלקים עליונים בדף נחיתה ומיילי תזכורת, כלומר מקומות שבהם צריך לתפוס תשומת לב מהר ולהגיע לפתרון בקצרה.

האם ההעמקה ב-PAS היא מניפולציה?

לא בהכרח. אם ההעמקה מתארת תוצאה אמיתית שהקורא מכיר ועוברת מהר לפתרון, היא מבהירה למה הבעיה חשובה. כשמנפחים פחדים או חוזרים על הכאב שוב ושוב, היא נשמעת מניפולטיבית.

אפשר לשלב בין PAS ל-BAB?

כן. למשל, דף נחיתה יכול להיפתח ב-PAS ובהמשך לתאר ב-BAB את החיים אחרי השימוש בשירות. חשוב לשמור על רצף ברור ולא להעמיס שתי נוסחאות על אותה פסקה.

מקורות

נוסחת PAS בנויה על בעיה, העמקה ופתרון, ונוסחת BAB על לפני, אחרי וגשר. הנה ההבדלים, דוגמה לכל אחת וכללי אצבע לבחירה.
דילוג לתוכן